"רעיונות חדשניים וישימים, מפותחים על פי רב "בתוך הקופסה" במסגרת של אילוצים"
את זה אמר פרופסור יעקוב גולדנברג , מומחה לחדשנות לא אני
עוד הוא אומר:
"הקיבעון והיצירתיות הינם כמו יינג ויאנג – משלימים אחד את השני"
בכנס לחדשנות שהשתתפתי בו
דיברה דקלה בנינסון- מנכ"לית SIT ישראל, על "חדשנות ויצירתיות שיטתית" וחיזקה עוד יותר את דבריו של פרופסור גולדנברג ושל מומחי חדשנות נוספים שעוסקים במודל ההפוך של חשיבה יצירתית.
חדשנות בתוך הקופסה
קוראים לזה היום "חדשנות בתוך הקופסה"
ובכך מפריכים שנים של תפיסה מוטעית שלנו לגבי חדשנות ויצירתיות.
רובנו הגדול חולם להביא לעולם רעיונות מהפכניים שעוד אף אחד לא חשב עליהם,
לשם כך אנחנו מאמינים נדרשת מחשבה יצירתית, חופשיה וללא מגבלות,
כדי להגיע לאותה "חשיבה מחוץ לקופסה" ולעודד יצירתיות, אנחנו מחפשים השראה בכל פינה.
טיול בנופים מרהיבים, שחרור התודעה במיינדפולנס, חציית גבולות אישיים, עמידה על הראש, ישיבה על כדור פיזיו במשרד, השתתפות בסדנת צחוק
ונאדה ,
שום חללית לא שוגרה לחלל בכוח המחשבה שלנו
מסתבר שזו התפיסה כולה ששגויה,
חשיבה מחוץ לקופסה, היא כלל לא המתכונת לחדשנות, בדיוק להיפך.
ביצירתיות יש סדר ויש שיטה. חדשנות ברוב המקרים היא תוצר של אילוצים, והיא פורחת בתוך מגבלות ובתוך בעיות. ועוד לפני הכול, היא נשענת על בסיס קיים ולא מגיעה יש מאין.
בעצם ככל שיתנו לנו יותר מרחב וחופש להמציא כל העולה על רוחנו, כך נתקשה יותר במציאת רעיונות. ככל שנפעל בתוך מסגרת אילוצים, כך יוקל לנו במציאת רעיון או פתרון.
קחו למשל את עבודת המיתוג- התוצרים שלה הם נראות מבדלת ותוכן ייחודי, יצירתיים להפליא, אך היא נשענת על אסטרטגיה שמכוונת וממקדת את העשייה. בעצם הגבולות שנוצרים מקלים על עבודת היצירה.
קחו דוגמה לכך "כחול לבן"
ישראל ידועה כמובילה עולמית ב"ננו לוויינים" לוויינים קטנים ועוצמתיים,
ה"ננו לוויינים" פותחו מאילוצים מדיניים- רוב הלוויינים שפותחו בעולם חגים באטמוספירה עם כיוון תנועתו של כדור הארץ. מכיוון שאנחנו לא יכולים לשגר לוויין בתחום האווירי של אויבנו מסביב, נאלצנו לייצר לוויינים שחגים כנגד כיוון צירו של כדור הארץ. על מנת שיחוגו ביתר קלות תוך התנגדות, היה על המפתחים לייצר דגם לווייני קטן יותר וחזק יותר.
והרי לכם, פריצת דרך, תולדה של אילוצים.
כך עובד רוב רובו של תחום החדשנות, אני מזמינה אתכם לבדוק את האמירה הזו
אז איך זה עובד-
ישנם שלוש דרכים עיקריות, עליהן מתבססת ופורחת החדשנות
אני אסכם לכם אותם:
- התאמה לאילוצים– בהמשך להקדמה, חדשנות שנובעת מאילוצים ובעיות. כאשר אתם באים להנגיש את המוצר/השירות שלכם לקהלי היעד שלכם, ייתכן שתתקלו בבעיות בחתכים מסוימים של הקהל. בדרך כלל אנחנו נמשיך אלהה כיוון שמדובר בחלק מסוים של הקהל ולא ברובו המכריע. אבל אם נבחר להתעכב ולהתרכז בבעיה, לא לנסות לעקוף אותה אלה לנסות לעשות התאמות, כנראה שנייצר חדשנות בעבודה עם קהלי יעד ספציפיים שייתכן ותייעל את העבודה מול כל הקהלים. פה בדיוק קבורה פריצת הדרך שלכם. וזה תופס לא רק במקרה של פניה לקהלי יעד, אלא בכל תחום ובכל בעיה שהעסק שלכם עומד בפניו.
- התעדכנות/אימוץ טרנדים– להתעדכנות דרושה אולי בקפיצה גדולה יותר, קפיצת מדרגה אל הדבר הבא. אם העשורים האחרונים מתאפיינים בדיגיטליות ורשתות חברתיות. מחובתנו להתעדכן בהתאם ולעדכן בהתאם לתקופה את המערך והמערכות שלנו . מי שעשה את הקפיצה הגדולה ראשון כמו צוקרברג ייחשב מהפכני.
ייתכן מאוד ולא השכלנו אנחנו להמציא את הטרנד הבא, אבל להיות בין אלו שיאמצו אותו ראשון יכול להיות מספיק מהפכני- קחו למשל את וייז או אינסטגרם. כל מי שאוהב חדשנות או לפחות מעריך אותה, מחובתו להתעדכן תמיד. אי אפשר לחזות כל טרנד, אבל כשהוא כובש בסערה אסור להתנגד לו ומי שיידע לאמץ אותו ראשון ולהפיק ממנו תועלת, ייפתח פער ויתרון על המתחרים שלו.
- שינוי סדרי פעולה-את החלק הזה אני הכי אוהבת, הוא בעצמו מהפכני בכמה שהוא פשוט וישים ויכול להפוך כל אחד מאתנו לפורץ דרך. הקרדיט כמובן ל" דקלה בנינסון, ששיתפה אותנו בשיטות העבודה שלהם בחברת SIT.
הרעיון של שינוי שיטת הפעולה, גורס שהיפוך הסדר של תהליך העבודה שלנו, יוביל אותנו לפריצת דרך וחדשנות.
על פי המודל שפיתחה, כדי להצליח ליצר פריצת דרך ובידול מהמתחרים שלנו, אנחנו צריכים בשלב ראשון לכתוב על הדף את תהליך העבודה לפרטיו ובשלב שני למספר את כל סעיף לפי הסדר הכרונולוגי. אתן דוגמה
בחברה לשילוח בין לאומי- נניח שאלו הם סדרי הפעולה:
- מתקבלת פניה מלקוח להעברת תכולת ביתו/משרדו ממדינה למדינה
- יוצר עמו קשר נציג מכירות רושם פרטים ראשוניים
- נשלח אסטימטור אל הבית/משרד לתת הצעת מחיר מדויקת לפי אומדן
- נקבע מועד השילוח
- דואגים לביטוח התכולה בים
- הגשת ניירת למכס בנמל
- איסוף התכולה מהיעד לקונטיינר
- הובלה של הקונטיינר אל הנמל
- השטה של התכולה אל מדינת היעד
- בדיקה של הניירת בנמל
- שחרור הקונטיינר
- הובלתו אל היעד
טוענת בנינסון, שאם ניקח סעיף אחד ונזיז אותו למקום אחר, כמובן אחרי שבדקנו ומצאנו שזה אפשרי ומייעל, נייצר חדשנות ופריצת דרך.
במקרה הזה, סביר להניח שאם יתאפשר להזיז את סעיף 6 לפני סעיף 5 למשל, ייתכן ונקצר את תהליך הגשת הניירת במכס ונקבל יתרון משמעותי בזמנים על פני המתחרים.
אחרי שהצלחנו להזיז סעיף אחד ועשינו שינוי בצורה יסודית, נמשיך וננסה להזיז סעיף נוסף.
אם נמצא למשל דרך לקדם את סעיף 10 עוד לפני סעיף 8,
נוכל ליצור מצב שהקונטיינר עם התכולה, כבר נבדק לשחרור בעודו מועמס ולא ייווצר עיכוב בנמל היעד. הוא יוכל להשתחרר כבר ביום הגעתו.
אתם עשויים להרים גבה, אבל אלו תהליכים שקורים כל הזמן, מי שעצר ובדק איזה חברת מכס מוכנה לבוא לקראתו בייעול התהליך, יוביל את השוק ויתפוס פער משמעותי על המתחרים.
המודל הזה מתאים לכל עסק, ואפשר ליישם אותו ביתר קלות ובלי עזרת מומחים, ההבדל בין פורצי הדרך לאלו שלא הוא בעצם ביישום.
עכשיו אחרי שחידשנו לכם על חדשנות, אתם יכולים קודם כל להתרווח בכיסאכם. אין צורך להמציא את הגלגל, הוא כבר הומצא. הדרך לחדשנות פשוטה יותר ממה שאתם חושבים והיא לא דורשת מכם להיות מקוריים. היכולת להישען על מה שקיים ולשפר אותו בהתאם לאילוצים ולטרנדים, קלה הרבה יותר ליישום.
תודו שרווח לכם,
תתחדשו בשנה חדשה