תהיו מוכנים להתרגש לפחות כמוני,
כמה שרדפתי אחרי הציפור דרור הזו,
לוחמת בתפקיד מסווג, נמצאת כל השירות בחזית, נלחמת על הבית, כתף אל כתף עם טובי הלוחמים
הכירו את שי ציפורי מגנות הדר,
יום לפני שפרצה המלחמה, ב-6.10, טסה לניו-יורק, לפגוש את האחיינית החדשה שלה, שרק נולדה
איך שהמטוס נגע בקרקע, הבינה שהחופשה שלה הסתיימה:
"מיד עם ההגעה, קיבלתי צו 8 מהיחידה שלי והיה לי ברור באותו הרגע, שבנקודה זו החופשה שלי מסתיימת."
היא חזרה ארצה כעבור שבוע, על הטיסה הראשונה שהתאפשרה ומאז ועד היום היא בשטח,
לוחמת לצד חבריה ליחידה, במשימות מסווגות, שווה בין שווים.
הדבר היחידי שלא מסתדר לה, זה מספר הלוחמות בשטח:
"בכל מקום שהגעתי אליו בדרום, היינו ממש במיעוט, בערך 2 לוחמות על פלוגה שלמה של לוחמים,
אני יודעת שזה לא מובן מאליו, אבל אני מאמינה שמקומנו בחזית, עם כל שאר הלוחמים."
למרות זאת, היא לא מקלה ראש בקשיים:
"זה לא פשוט להיות משרת מילואים בלחימה, כל המציאות שהכרת משתנה לך בין רגע,
המשפחה, החברים, העבודה, הלימודים ובמקביל הכל ממשיך בלעדייך.
"אבל המשימה להגן על הבית ועל העורף היא שעומדת לנגד עינינו בכל רגע ורגע עד לניצחון. "
ונאמר אמן,
באזרחות שי אולי מוכרת לכם.ן, כנערה היפה שמנהלת את ג'יימס דרורים,
היא סטודנטית לעיצוב בשנקר,
ומעידה על עצמה שהיא אוהבת ליצור עם הידיים, לעשות ספורט ולשתות בירה
אנחנו נאחל לה שתחזור בשלום, לעסוק בכל מה שהיא אוהבת,
היא מאחלת לאותו הדבר:
"אני מקווה שכולם יחזרו בשלום הביתה כמה שיותר מהר, שנדע להעריך את החיים ואחד את השני, נפסיק עם המחלוקות ורק נפזר אהבה."
—
תודה שי אנחנו מצדיעים לך ומחבקים אותך 💜